{"product_id":"understanding-primary-hyperparathyroidism-a-patients-guide-to-diagnosis-and-treatment","title":"הבנת יתר פעילות של בלוטות יותרת התריס הראשונית: מדריך למטופל לאבחון וטיפול","description":"\u003ch1\u003eהבנת יתר פעילות בלוטות יותרת התריס הראשוני: מדריך למטופל לאבחון וטיפול\u003c\/h1\u003e\n\u003ch2\u003eתוכן עניינים\u003c\/h2\u003e\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#clinical-problem\"\u003eהבעיה הקלינית\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#symptoms\"\u003eתסמינים והצגה קלינית\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#complications\"\u003eסיבוכים אפשריים\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#diagnosis\"\u003eאבחון והערכה\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#surgical-treatment\"\u003eאפשרויות טיפול ניתוחי\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#medical-management\"\u003eגישות לטיפול תרופתי\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#recommendations\"\u003eהמלצות קליניות\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#limitations\"\u003eמגבלות חשובות\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#source\"\u003eמידע מקור\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003ch2 id=\"clinical-problem\"\u003eהבעיה הקלינית\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eיתר פעילות בלוטות יותרת התריס הראשוני מתרחש כאשר אחת או יותר מארבע בלוטות יותרת התריס הופכות לפעילות יתר, ומפרישות יותר מדי הורמון פארתירואיד (PTH). זה מוביל לרמות סידן גבוהות בדם. במערכות בריאות שבהן בדיקות דם שגרתיות נפוצות, רוב המטופלים מאובחנים עם היפרקלצמיה קלה עד בינונית (סידן גבוה בדם) יחד עם רמות PTH לא מותאמות - תקינות או גבוהות.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eהמצב פוגע בנשים בתדירות גבוהה יותר מאשר בגברים, עם שכיחות משוערת של 66 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בנשים לעומת 25 ל-100,000 בגברים. כ-50% מהמטופלים עם היפרקלצמיה קלה עד בינונית עוברים טיפול ניתוחי, ומחקרים מראים ש-30-40% מהמטופלים הנותרים נזקקים בסופו של דבר לניתוח בתוך 15 שנות מעקב.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eכ-80% מהמטופלים סובלים מאדנומה בודדת של יותרת התריס (גידול שפיר), בעוד ש-10-11% סובלים מאדנומות מרובות. פחות מ-10% סובלים מהיפרפלזיה של כל ארבע הבלוטות, וקרצינומה של יותרת התריס גורמת לפחות מ-1% מהמקרים. ההצגה הקלינית משתנה באופן משמעותי בהתאם למשאבי הבריאות הזמינים, כאשר מטופלים בסביבות עם משאבים מוגבלים מציגים בדרך כלל מחלה מתקדמת יותר.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"symptoms\"\u003eתסמינים והצגה קלינית\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eבמערכות בריאות עם משאבים טובים, פחות מ-20% מהמטופלים מציגים תסמינים ברורים. כאשר תסמינים מופיעים, הם יכולים לכלול:\u003c\/p\u003e\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003eעייפות וחולשה כללית\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eדיכאון וחרדה\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eבעיות זיכרון וקשיי ריכוז\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eעצירות (במיוחד עם היפרקלצמיה בינונית עד חמורה)\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eכאבי עצמות או שברים\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eאבנים בכליות וקוליק כלייתי (כאב מאבנים הנעות בדרכי השתן)\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003cp\u003eתסמינים חמורים כמו ערפול הכרה (ירידה בערנות) או חולשה נוירומוסקולרית משמעותית נדירים מאוד וקשורים בדרך כלל לאדנומות גדולות או לסרטן יותרת התריס. מטופלים עשויים לחוות גם צמא מוגבר והשתנה תכופה עקב השפעות רמות הסידן הגבוהות.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eחשוב לציין שבעוד שמטופלים רבים מדווחים על תסמינים נוירופסיכיאטריים, הקשר הסיבתי הישיר בין תסמינים אלה למחלת יותרת התריס נותר לא ודאי. התייבשות או אי-תנועה יכולים להחמיר היפרקלצמיה, ולכן שמירה על הידרציה טובה חשובה במיוחד עבור מטופלים עם מצב זה.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"complications\"\u003eסיבוכים אפשריים\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eיתר פעילות בלוטות יותרת התריס הראשוני יכול להוביל למספר סיבוכים חמורים אם אינו מטופל. הדאגות המשמעותיות ביותר נוגעות לעצמות ולכליות.\u003c\/p\u003e\n\u003ch3\u003eאובדן עצם וסיכון לשברים\u003c\/h3\u003e\n\u003cp\u003eבריאות השלד שלך מושפעת משמעותית מיתר פעילות בלוטות יותרת התריס. מחקרים מראים ש-23% מהמטופלים имеют ערכי צפיפות עצם בירך הנמוכים מ-80% מהנורמה, בעוד ש-58% מראים צפיפות עצם מופחתת ב-radius בהשוואה לאנשים בריאים תואמי גיל. מחקר נוסף מצא ש-15% מהמטופלים סבלו מאוסטאופניה בעמוד השדרה המותני.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eמחקר עדכני יותר של 4,016 מטופלים שעברו מדידות צפיפות עצם מצא ש-451 סבלו מצפיפות מינרלים בעצם נמוכה משמעותית, וביניהם, 52 מטופלים (12%) סבלו מיתר פעילות בלוטות יותרת התריס הראשוני. זה מצביע על כך שהמצב נפוץ יותר בקרב אנשים עם צפיפות עצם נמוכה ממה שהיה מוכר בעבר.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eמסת העצם יורדת בדרך כלל לאט במטופלים עם יתר פעילות בלוטות יותרת התריס. במהלך מחקר תצפיתי של 15 שנים, צפיפות המינרלים בעצם בעמוד השדרה נשמרה בעוד צפיפות העצם בצוואר הירך וב-radius ירדה בהדרגה. חשוב לציין שמחקרים הראו סיכון מוגבר לשברים בעמוד השדרה, בשורש כף היד, בצלעות ובאגן. סיכון לשבר בירך עשוי גם הוא להיות מוגבר, אם כי הראיות פחות חד-משמעיות.\u003c\/p\u003e\n\u003ch3\u003eאבנים בכליות וסיבוכים כלייתיים\u003c\/h3\u003e\n\u003cp\u003eמחלת אבנים כלייתית סימפטומטית מתרחשת בתדירות נמוכה יותר מאשר בעבר במערכות בריאות עם משאבים טובים, אך נותרת דאגה משמעותית. מחקר אמריקאי מצא ש-3% מ-1,190 מבוגרים שהוערכו עבור אבנים בכליות סבלו מיתר פעילות בלוטות יותרת התריס. השכיחות המשוערת של אבנים כלייתיות מזוהות רדיוגרפית בקרב מטופלים עם יתר פעילות בלוטות יותרת התריס נעה בין 7-20%.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eמטופלים עם יתר פעילות בלוטות יותרת התריס ואבנים בכליות נוטים להיות עם רמות סידן בשתן 24 שעות גבוהות יותר ורמות סרום 1,25-דיהידרוקסיויטמין D גבוהות יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית עם אבנים. גורמי סיכון נוספים כוללים היפוציטראטוריה (ציטרט נמוך בשתן) והיפראוקסלוריה (אוקסלט גבוה בשתן). סוג האבנים גם משנה - מטופלים עם אבני סידן אוקסלט-אפטיט מעורבות או אבני אפטיט טהורות נוטים יותר לסבול מיתר פעילות בלוטות יותרת התריס.\u003c\/p\u003e\n\u003ch3\u003eדאגות קרדיווסקולריות ונוירופסיכיאטריות\u003c\/h3\u003e\n\u003cp\u003eמטופלים עם יתר פעילות בלוטות יותרת התריס הראשוני עשויים לחוות שיעורים גבוהים יותר של יתר לחץ דם, שינויים במסה ובתפקוד החדר השמאלי, ושינויים קרדיאליים שליליים אחרים. מחקרים תצפיתיים דיווחו על סיכונים מוגברים למוות מכל סיבה ובמיוחד מסיבות קרדיווסקולריות.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eדיכאון, חרדה וקשיים קוגניטיביים מדווחים frequently, אם כי הקשר המדויק בין תסמינים אלה למחלת יותרת התריס נותר לא ודאי. חלק מהמחקרים מצביעים על כך שתסמינים אלה עשויים להשתפר לאחר טיפול מוצלח, אך הראיות אינן עקביות.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"diagnosis\"\u003eאבחון והערכה\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eאבחון יתר פעילות בלוטות יותרת התריס הראשוני מבוסס על מציאת רמות סידן גבוהות בדם עם רמות הורמון פארתירואיד לא מותאמות - תקינות או גבוהות. הרופא שלך יזמין בדרך כלל מספר בדיקות כדי לאשר את האבחנה ולהעריך סיבוכים.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eההערכה צריכה לכלול:\u003c\/p\u003e\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003eרמות סידן בסרום (בדרך כלל גבוהות)\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eרמות הורמון פארתירואיד intact (לא מותאמות - תקינות או גבוהות)\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eרמות 25-הידרוקסיויטמין D (בדרך כלל תקינות או נמוכות-תקינות)\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eקצב סינון גלומרולרי (תפקוד כלייתי)\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eהפרשת סידן בשתן 24 שעות\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eמדידת צפיפות עצם (כולל השליש הדיסטלי של ה-radius)\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eאולטרסאונד כלייתי לזיהוי אבנים אם יש חשש קליני\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003cp\u003eחשוב להבחין בין יתר פעילות בלוטות יותרת התריס הראשוני לבין מצבים אחרים שיכולים לגרום לרמות PTH גבוהות, כולל:\u003c\/p\u003e\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003eיתר פעילות בלוטות יותרת התריס משני (תגובה לסידן נמוך מחוסר ויטמין D או מחלת כליות)\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eהיפרקלצמיה משפחתית היפוקלציאורית (מצב גנטי שבדרך כלל אינו דורש טיפול)\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eתסמונות גנטיות כמו נאופלזיה אנדוקרינית מרובה סוגים 1 ו-2\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eהשפעות תרופתיות (טיפול ליתיום ארוך טווח יכול לגרום לממצאים דומים)\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003ch2 id=\"surgical-treatment\"\u003eאפשרויות טיפול ניתוחי\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eניתוח נותר הטיפול היחיד המוחלט ליתר פעילות בלוטות יותרת התריס הראשוני. ההנחיות הנוכחיות ממליצות על ניתוח עבור:\u003c\/p\u003e\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003eמטופלים צעירים מ-50 שנים\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eאלה עם סידן בסרום גבוה ביותר מ-1.0 mg\/dL מעל הגבול העליון התקין\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eנשים לאחר менопауза וגברים מעל גיל 50 עם ציוני T של צפיפות עצם של -2.5 או נמוך יותר באתרים מרכזיים או ב-radius הדיסטלי\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eמטופלים שעברו שבר fragility לאחרונה\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eאלה עם קצב סינון גלומרולרי מתחת ל-60 mL\/דקה\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eמטופלים עם אבנים בכליות\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eאלה עם סידן בשתן 24 שעות מעל 400 mg\/יום\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003cp\u003eמספר שיטות הדמיה עוזרות למנתחים לאתר רקמת יותרת התריס חריגה לפני הניתוח:\u003c\/p\u003e\n\u003ctable\u003e\n\u003ctr\u003e\n\u003cth\u003eשיטת הדמיה\u003c\/th\u003e\n\u003cth\u003eרגישות\u003c\/th\u003e\n\u003cth\u003eערך ניבוי חיובי\u003c\/th\u003e\n\u003cth\u003eמאפיינים\u003c\/th\u003e\n\u003c\/tr\u003e\n\u003ctr\u003e\n\u003ctd\u003eאולטרסאונד\u003c\/td\u003e\n\u003ctd\u003e70.4-81.4%\u003c\/td\u003e\n\u003ctd\u003e90.7-95.3%\u003c\/td\u003e\n\u003ctd\u003eבטוח, ללא קרינה; לא יכול לזהות אדנומות mediastinal\u003c\/td\u003e\n\u003c\/tr\u003e\n\u003ctr\u003e\n\u003ctd\u003eסריקת Technetium-99m sestamibi\u003c\/td\u003e\n\u003ctd\u003e64-90.6%\u003c\/td\u003e\n\u003ctd\u003e83.5-96.0%\u003c\/td\u003e\n\u003ctd\u003eעוזר לזהות רקמה אקטופית\u003c\/td\u003e\n\u003c\/tr\u003e\n\u003ctr\u003e\n\u003ctd\u003eהדמיית CT דינמית (4D)\u003c\/td\u003e\n\u003ctd\u003e89.4%\u003c\/td\u003e\n\u003ctd\u003e93.5%\u003c\/td\u003e\n\u003ctd\u003eשימושית עבור אדנומות מרובות או אקטופיות; כרוכה בקרינה\u003c\/td\u003e\n\u003c\/tr\u003e\n\u003ctr\u003e\n\u003ctd\u003eהדמיית תהודה מגנטית\u003c\/td\u003e\n\u003ctd\u003e88%\u003c\/td\u003e\n\u003ctd\u003e90%\u003c\/td\u003e\n\u003ctd\u003eזהה ל-CT אך ללא חששות קרינה\u003c\/td\u003e\n\u003c\/tr\u003e\n\u003c\/table\u003e\n\u003cp\u003eבמהלך הניתוח, מנתחים משתמשים often במדידות PTH תוך-ניתוחיות כדי לאשר שהסירו את כל הרקמה החריגה. רמת ה-PTH צריכה לרדת לפחות ב-50% ולהיכנס לטווח התקין לאחר הסרת הבלוטה(ות) הפגועה(ות). במרכזים מומחים, שיעורי ריפוי עולים על 95%.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eסיבוכים אפשריים כוללים פגיעה בעצב הרcurrent laryngeal (המשפיע על הקול, מתרחש בפחות מ-1% מהמקרים), זיהום פצע, דימום, והיפוקלצמיה זמנית (סידן נמוך) המתרחשת ב-15-30% מהמקרים. היפוקלצמיה זמנית can usually להיות מטופלת עם calcitriol ותוספי סידן.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"medical-management\"\u003eגישות לטיפול תרופתי\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eעבור מטופלים שלא יכולים או בוחרים לא לעבור ניתוח, מספר גישות תרופתיות יכולות לעזור לנהל את המצב. המלצות ניטור כוללות מדידות סידן בסרום שנתיות ומדידות צפיפות עצם כל 1-2 שנים.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eטיפולים תרופתיים מתמקדים בשלושה תחומים עיקריים:\u003c\/p\u003e\n\u003ch3\u003eטיפול בהיפרקלצמיה\u003c\/h3\u003e\n\u003cp\u003eCinacalcet היא תרופה שיכולה להוריד רמות סידן בסרום על ידי הגברת הרגישות של קולטני חישת סידן. עם זאת, היא אינה מונעת אובדן עצם או מפחיתה סיכון לשברים. היא משמשת primarily עבור מטופלים עם היפרקלצמיה משמעותית שאינם מועמדים לניתוח.\u003c\/p\u003e\n\u003ch3\u003eניהול מחלת עצם\u003c\/h3\u003e\n\u003cp\u003eביספוספונטים יכולים לשפר צפיפות עצם במטופלים עם יתר פעילות בלוטות יותרת התריס, אך whether הם actually מפחיתים סיכון לשברים remains unknown. תרופות אלה משמשות typically בזהירות since צפיפות עצם often משתפרת significantly after successful surgery alone.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eמחקרים מראים שריפוי ניתוחי typically results in עליות של 2-4% במסת העצם during השנה הראשונה postoperative. Therefore, except in מקרים חמורים, רופאים usually wait to see how much מסת עצם improves naturally after surgery before starting תרופות antiosteoporotic.\u003c\/p\u003e\n\u003ch3\u003eתמיכה תזונתית\u003c\/h3\u003e\n\u003cp\u003eטיפול בחסרים של ויטמין D וסידן is crucial since חסרים אלה can להחמיר יתר פעילות בלוטות יותרת התריס. However, השלמה must להיות מנוהלת carefully under medical supervision to avoid להחמיר היפרקלצמיה or היפרקלציאוריה (סידן עודף בשתן).\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eמטופלים should לשמור על צריכת סידן adequate but not excessive (usually 1000-1200 mg\/יום from all sources) and לוודא רמות ויטמין D sufficient (target 25-הידרוקסיויטמין D above 20 ng\/mL).\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"recommendations\"\u003eהמלצות קליניות\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eBased on the current evidence, here are the key recommendations for patients with primary hyperparathyroidism:\u003c\/p\u003e\u003col\u003e\n\u003cli\u003e\n\u003cstrong\u003eהערכה מקיפה מלאה\u003c\/strong\u003e הכוללת רמות סידן, PTH (הורמון הפארתירואיד), רמות ויטמין D, בדיקות תפקוד כליות, סידן בשתן 24 שעות, מדידת צפיפות עצם (כולל אמה), ואולטרסאונד כליות אם קיימים תסמיני אבנים\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\n\u003cstrong\u003eיש לשקול התייעצות כירורגית\u003c\/strong\u003e אם מתקיים אחד מהקריטריונים הבאים:\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003eגיל מתחת ל-50 שנים\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eרמת סידן גבוהה ב-\u0026gt;1.0 mg\/dL מהטווח התקין\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eציון T של צפיפות עצם ≤ -2.5 בעמוד השדרה, בירך או באמה\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eהיסטוריה של שבר פריכות\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eאבנים בכליות\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eסידן בשתן 24 שעות \u0026gt;400 mg\/יום\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eתפקוד כליות מופחת (GFR \u0026lt;60 mL\/דקה)\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\n\u003cstrong\u003eלמועמדים שאינם מתאימים לניתוח\u003c\/strong\u003e, הטיפול הרפואי צריך לכלול:\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003eניטור קבוע של סידן וצפיפות עצם\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eטיפול בחסרים של ויטמין D וסידן\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eשקילת שימוש בסינאקלצט להיפרקלצמיה משמעותית\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eטיפול אפשרי בביספוספונטים לאוסטאופורוזיס\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\n\u003cstrong\u003eשינויים באורח החיים\u003c\/strong\u003e כוללים:\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003eשמירה על הידרציה טובה\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eצריכת סידן מתונה (1000-1200 mg\/יום)\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eתוספת ויטמין D מספקת לשמירה על רמות \u0026gt;20 ng\/mL\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eפעילות גופנית סדירה נושאת משקל לתמיכה בבריאות העצם\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ol\u003e\n\u003ch2 id=\"limitations\"\u003eמגבלות חשובות\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eלמרות שיש בידנו עדויות טובות להיבטים רבים של הטיפול בהיפרפארתירואידיזם, מספר שאלות חשובות נותרות ללא מענה:\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eהקשר בין היפרפארתירואידיזם לתסמינים נוירופסיכיאטריים נותר לא ודאי. מחקרים אקראיים מבוקרים לא הראו בעקביות שיפור בתסמינים קוגניטיביים ורגשיים לאחר ריפוי כירורגי, אם כי חלק מהחולים מדווחים על שיפור סובייקטיבי.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eבאופן דומה, האם ניתוח מפחית סיכונים קרדיווסקולריים הקשורים להיפרפארתירואידיזם נותר לא ברור. מחקרים תצפיתיים ונתוני מעקב ממחקרים אקראיים לא הראו שיפור משמעותי בלחץ הדם או בסמנים מטבוליים לאחר ניתוח, עם שינויים צנועים בלבד במדדי תפקוד הלב לכל היותר.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eהיתרונות ארוכי הטווח של טיפול רפואי לעומת טיפול כירורגי ממשיכים להיחקר, במיוחד עבור חולים עם מחלה קלה. ההחלטה בין ניתוח למעקב צריכה להתקבל באמצעות דיון מפורט עם צוות הבריאות שלך, תוך התחשבות בגורמי הסיכון האישיים, העדפותיך ומצב הבריאות הכללי.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"source\"\u003eמידע מקור\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eכותרת המאמר המקורי:\u003c\/strong\u003e Primary Hyperparathyroidism\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eמחברים:\u003c\/strong\u003e Karl L. Insogna, MD\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eפרסום:\u003c\/strong\u003e The New England Journal of Medicine, 13 בספטמבר 2018\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eDOI:\u003c\/strong\u003e 10.1056\/NEJMcp1714213\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cem\u003eמאמר ידידותי זה למטופל מבוסס על מחקר שעבר ביקורת עמיתים ופורסם ב-The New England Journal of Medicine. הוא שומר על התוכן המלא והדיוק המדעי של הפרסום המקורי תוך הפיכת המידע לנגיש עבור מטופלים ובני משפחותיהם.\u003c\/em\u003e\u003c\/p\u003e","brand":"Diagnostic Detectives Network","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":45223804993692,"sku":null,"price":0.0,"currency_code":"USD","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0599\/5449\/5644\/files\/ddn-medical-article-understanding-primary-hyperparathyroidism-a-patients-guide-to-diagnosis-and-treatment-hero.png?v=1784499521","url":"https:\/\/diagnosticdetectives.com\/he\/products\/understanding-primary-hyperparathyroidism-a-patients-guide-to-diagnosis-and-treatment","provider":"DiagnosticDetectives.Com","version":"1.0","type":"link"}