{"product_id":"neoadjuvant-chemotherapy-for-advanced-ovarian-cancer-new-perspectives-and-challenges","title":"כימותרפיה נאואדג'ובנטית לסרטן שחלות מתקדם: פרספקטיבות ואתגרים חדשים","description":"\u003ch1\u003eכימותרפיה נאואדג'ובנטית לסרטן שחלות מתקדם: פרספקטיבות חדשות ואתגרים\u003c\/h1\u003e\n\u003ch2\u003eתוכן עניינים\u003c\/h2\u003e\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#introduction\"\u003eמבוא: הבנת סרטן השחלות\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#why-nact\"\u003eמדוע לשקול כימותרפיה נאואדג'ובנטית?\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#clinical-trials\"\u003eתוצאות מחקרים קליניים מרכזיים\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#surgical-considerations\"\u003eשיקולים כירורגיים ותוצאות\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#quality-life\"\u003eאיכות חיים וסיבוכים\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#new-approaches\"\u003eגישות טיפול חדשות\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#treatment-failure\"\u003eכאשר כימותרפיה נאואדג'ובנטית אינה מצליחה\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#patient-recommendations\"\u003eהמלצות למטופלות\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#limitations\"\u003eמגבלות המחקר\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#future-research\"\u003eכיווני מחקר עתידיים\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\u003ca href=\"#source\"\u003eמידע מקור\u003c\/a\u003e\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003ch2 id=\"introduction\"\u003eמבוא: הבנת סרטן השחלות\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eסרטן השחלות נותר הגידול הגינקולוגי הקטלני ביותר במדינות מפותחות, למרות היותו נדיר יותר מסרטן צוואר הרחם או סרטן רירית הרחם. סקירה מקיפה זו מתמקדת בסרטן שחלות אפיתליאלי מתקדם, הכולל גידולים שמקורם בשחלות, בחצוצרות או בצפק (ריפוד חלל הבטן).\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eכ-90% ממקרי סרטן השחלות הם ממקור אפיתליאלי, כאשר רובם בעלי היסטולוגיה סרוטית. המציאות המדאיגה היא שיותר מ-75% מהמטופלות מאובחנות בשלבים מתקדמים (IIIC או IV), מה שמוביל לתוצאות גרועות. ההישרדות קשורה ישירות לשלב האבחון, מה שהופך אסטרטגיות טיפול יעילות לחשובות ביותר.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eהטיפול הסטנדרטי היה ניתוח ראשוני להקטנת נפח הגידול (PDS) ולאחריו כימותרפיה מבוססת פלטינה. מטרת הניתוח היא להסיר את כל רקמת הגידול הנראית לעין, שכן השגת הקטנה אופטימלית של נפח הגידול עם מחלה שיורית של פחות מ-1 ס\"מ קשורה בשיפור משמעותי בהישרדות הכללית. עם זאת, ניתוח בטן גדול מציב אתגרים משמעותיים עבור מטופלות רבות.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"why-nact\"\u003eמדוע לשקול כימותרפיה נאואדג'ובנטית?\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eכימותרפיה נאואדג'ובנטית (NACT) כוללת מתן כימותרפיה לפני ניתוח ולא אחריו. גישה זו יושמה בעיקר לטיפול במחלה מתקדמת כאשר ניתוח גדול מיידי עלול להיות מסוכן מדי או לא סביר להסרת כל הגידול הנראה לעין.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eהיתרונות התאורטיים של כימותרפיה נאואדג'ובנטית כוללים הקטנת גידולים לפני ניתוח, מה שעשוי להפוך הסרה מלאה ליותר ברת השגה. זה עשוי גם לעזור בזיהוי מטופלות שהסרטן שלהן מגיב היטב לכימותרפיה לעומת אלו שלא, ומספק מידע טיפולי יקר. בנוסף, על ידי הקטנת גודל הגידול, כימותרפיה נאואדג'ובנטית עשויה לאפשר ניתוח פחות נרחב עם פחות סיבוכים.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eמחקר מצביע על כך שכימותרפיה נאואדג'ובנטית מגבירה חדירה חיסונית וביטוי ליגנד מוות מתוכנת 1 (PDL-1), מעוררת הפעלה חיסונית מקומית, ועשויה להגביר את האימונוגניות של גידולי שחלה סרוטיים בדרגה גבוהה המוגבלים חיסונית. השפעות אימונולוגיות אלו מייצגות תחומים מבטיחים לשילובי טיפול עתידיים.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"clinical-trials\"\u003eתוצאות מחקרים קליניים מרכזיים\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eמספר מחקרים קליניים גדולים השוו בין כימותרפיה נאואדג'ובנטית ולאחריה ניתוח להקטנת נפח גידול במרווח (IDS) לעומת ניתוח ראשוני להקטנת נפח הגידול (PDS) ולאחריו כימותרפיה:\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eמחקר EORTC 55971 (632 מטופלות):\u003c\/strong\u003e מחקר פורץ דרך זה לא מצא הבדל בהישרדות בין שתי הגישות. ההישרדות החציונית הכללית הייתה 29 חודשים בקבוצת הניתוח הראשוני לעומת 30 חודשים בקבוצת הכימותרפיה הנאואדג'ובנטית. הישרדות ללא התקדמות הייתה זהה ועמדה על 12 חודשים בשתי הקבוצות. המחקר אישר שהיקף המחלה השיורית לאחר הניתוח הוא הגורם הפרוגנוסטי החשוב ביותר, ללא קשר למועד הניתוח.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eמחקר CHORUS (550 מטופלות):\u003c\/strong\u003e מחקר זה גייס במיוחד מטופלות מבוגרות (גיל חציוני 65 שנים) עם מצב תפקודי גרוע יותר. הוא הראה הישרדות חציונית כללית של 23.7 חודשים בקבוצת הניתוח במרווח לעומת 25.8 חודשים בקבוצת הכימותרפיה הנאואדג'ובנטית, והדגים אי-נחיתות של גישת הכימותרפיה הנאואדג'ובנטית. חשוב לציין, שכימותרפיה נאואדג'ובנטית ולאחריה ניתוח במרווח הובילה לפחות סיבוכים לאחר ניתוח בדרגת חומרה 3 ו-4.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eניתוח משולב של EORTC ו-CHORUS (1,220 מטופלות):\u003c\/strong\u003e ניתוח מקיף זה סיפק הנחיה קריטית לבחירת טיפול. הוא הראה שניתוח ראשוני להקטנת נפח הגידול נותר הסטנדרט המוביל עבור נשים עם מחלה בשלב FIGO IIIB או נמוך יותר. עם זאת, כימותרפיה נאואדג'ובנטית צריכה להיות הגישה הסטנדרטית עבור רוב המטופלות עם סרטן שחלות שלב IV. עבור מטופלות בשלב IIIC, ההחלטות צריכות להיות מותאמות אישית על פי מאפייני מחלה ספציפיים.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eמחקר JCOG0602 (301 מטופלות):\u003c\/strong\u003e מחקר יפני זה הדגים שכימותרפיה נאואדג'ובנטית הייתה קשורה בפחות פולשנות כירורגית, מה שהוביל לפחות אירועים חריגים לאחר ניתוח ועירויי דם. ההישרדות החציונית הכללית הייתה 49.0 חודשים בקבוצת הניתוח הראשוני לעומת 44.3 חודשים בקבוצת הכימותרפיה הנאואדג'ובנטית, בעוד שהישרדות ללא התקדמות הייתה 15.1 לעומת 16.4 חודשים בהתאמה.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eמחקר SCORPION (171 מטופלות):\u003c\/strong\u003e מחקר איטלקי זה הראה שיעורים גבוהים משמעותית של כריתה מלאה שהושגה לאחר כימותרפיה נאואדג'ובנטית (67.0% לעומת 47.6% עם ניתוח ראשוני). פרופיל הרעילות גם differed substantially, עם פחות סיבוכים לאחר ניתוח באופן משמעותי בזרוע הכימותרפיה הנאואדג'ובנטית (9.5% לעומת 46.4%). לא היה הבדל בהישרדות החציונית ללא התקדמות (15 לעומת 14 חודשים) או בהישרדות הכללית (41 לעומת 43 חודשים).\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"surgical-considerations\"\u003eשיקולים כירורגיים ותוצאות\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eהיכולת להשיג הסרה מלאה של הגידול (ללא מחלה שיורית נראית לעין) נותרת הגורם החשוב ביותר הקובע תוצאות הישרדות, ללא קשר לשאלה אם הניתוח מגיע לפני או אחרי כימותרפיה. מחקרים מראים בעקביות שלמטופלות ללא מחלה גסה שיורית לאחר ניתוח יש תוצאות טובות יותר משמעותית.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eמומחיות כירורגית מיוחדת היא קריטית לתוצאות אופטימליות. ניתוח לסרטן שחלות צריך להתבצע על ידי גינקולוגים אונקולוגים מומחים במרכזים בעלי נפח גבוה. התוצאות המגוונות שנצפו בין מדינות ומוסדות שונים במחקרים קליניים מדגישות את ההשפעה של איכות כירורגית על תוצאות המטופלות.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eמספר מחזורי הכימותרפיה הנאואדג'ובנטית לפני ניתוח נראה חשוב, אם כי התזמון האופטימלי עדיין לא סטנדרטי. חלק מהמחקרים מציעים שיותר מארבעה מחזורים של כימותרפיה נאואדג'ובנטית עלולים להשפיע לרעה על תוצאות המטופלות, אם כי הראיות נותרות מעורבות. שני מחקרי פאזה III מתמשכים (GOGER-01 ו-CHRONO) חוקרים ספציפית האם 3 או 6 מחזורים של כימותרפיה נאואדג'ובנטית מניבים תוצאות טובות יותר.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"quality-life\"\u003eאיכות חיים וסיבוכים\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eשיקולי איכות חיים מייצגים יתרון משמעותי לגישת הכימותרפיה הנאואדג'ובנטית. מחקר SCORPION מצא שיפורים סטטיסטיים בשש סולמות איכות חיים שונים עבור מטופלות המקבלות כימותרפיה נאואדג'ובנטית בהשוואה לאלו העוברות ניתוח ראשוני. זה מצביע על כך שעיכוב ניתוח גדול עד לאחר כימותרפיה עשוי לעזור למטופלות לשמור על תפקוד יומיומי ורווחה טובים יותר במהלך הטיפול.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eשיעורי סיבוכים לאחר ניתוח מעדיפים בעקביות את גישת הכימותרפיה הנאואדג'ובנטית במחקרים מרובים:\u003c\/p\u003e\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003e\n\u003cstrong\u003eEORTC 55971:\u003c\/strong\u003e מוות לאחר ניתוח 2.5% בניתוח ראשוני לעומת 0.7% בכימותרפיה נאואדג'ובנטית-ניתוח במרווח; דימום 7.4% לעומת 4.1%; זיהום 8.1% לעומת 1.7%\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\n\u003cstrong\u003eCHORUS:\u003c\/strong\u003e אירועים חריגים בדרגה 3 או 4 24% בניתוח ראשוני לעומת 14% בכימותרפיה נאואדג'ובנטית-ניתוח במרווח; מוות peri-operative 6% לעומת \u0026lt;1%\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\n\u003cstrong\u003eJCOG0602:\u003c\/strong\u003e אירועים חריגים בדרגה 3 או 4 לאחר ניתוח 15% בניתוח ראשוני לעומת 4.6% בכימותרפיה נאואדג'ובנטית-ניתוח במרווח\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\n\u003cstrong\u003eSCORPION:\u003c\/strong\u003e סיבוכים גדולים 46.4% בניתוח ראשוני לעומת 9.5% בכימותרפיה נאואדג'ובנטית-ניתוח במרווח\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003cp\u003eמטה-אנליזה של שבעה עשר מחקרים שכללו 3,759 מטופלות אישרה שכימותרפיה נאואדג'ובנטית הייתה קשורה בתחלואה peri-operative נמוכה יותר משמעותית ותמותה לאחר ניתוח בתוך 30 יום בהשוואה לניתוח ראשוני.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"new-approaches\"\u003eגישות טיפול חדשות\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eחוקרים חוקרים מספר גישות חדשניות לשיפור יעילות הכימותרפיה הנאואדג'ובנטית:\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eכימותרפיה תוך-צפקית היפרטרמית (HIPEC):\u003c\/strong\u003e גישה זו כוללת מתן כימותרפיה מחוממת ישירות לחלל הבטן במהלך הניתוח. מחקר OVHIPEC הראה תוצאות מבטיחות, עם מטופלות המקבלות HIPEC במהלך ניתוח להקטנת נפח גידול במרווח שהשיגו הישרדות חציונית כללית של 45.7 חודשים בהשוואה ל-33.9 חודשים לניתוח בלבד. עם זאת, שאלות לגבי בחירת מטופלות ומומחיות מרכז означаות שיש לפרש תוצאות אלו בזהירות.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eשילוב עם טיפולים ממוקדים:\u003c\/strong\u003e מחקר מתבצע על שילוב כימותרפיה נאואדג'ובנטית עם bevacizumab (תרופה המדכאת היווצרות כלי דם), מעכבי PARP (המכוונים למסלולי תיקון DNA בתאי סרטן), או אימונותרפיה. שילובים אלו טעונים הערכה מלאה אך מייצגים כיוונים עתידיים מבטיחים.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eפיתוח סמנים ביולוגיים:\u003c\/strong\u003e קיים צורך קריטי בסמנים ביולוגיים שיכולים לעזור להתאים טיפול אישי. היחס בין ACA-125 ל-CEA (גבוה מ-25) הוכח כשימושי לשלילת גידולים גסטרואינטסטינליים ראשוניים עם גרורות לצפק או לשחלות, מה שחשוב לפני בחירת כימותרפיה נאואדג'ובנטית.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"treatment-failure\"\u003eכאשר כימותרפיה נאואדג'ובנטית אינה מצליחה\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eלמרות שיעורי תגובה גבוהים בדרך כלל, חלק מהמטופלות עם סרטן שחלות מתקדם מתקדמות במהלך או לאחר כימותרפיה נאואדג'ובנטית. זה מייצג אתגר קליני משמעותי עם מספר מנגנונים פוטנציאליים:\u003c\/p\u003e\n\u003col\u003e\n\u003cli\u003eקושי בזיהוי תאי סרטן שיוריים במהלך ניתוח להקטנת נפח גידול במרווח\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eהגברת תאי גזע סרטניים העמידים יותר לטיפול\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eהשראה של מוטציות גנים המקדמות עמידות לפלטינה\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ol\u003e\n\u003cp\u003eעבור מטופלות שלא מגיבות לכימותרפיה נאואדג'ובנטית, ניתוח להקטנת נפח גידול במרווח אינו אופציה בת ביצוע. מטופלות אלו, עם פרוגנוזה לא טובה במיוחד, מטופלות בדרך כלל כעמידות לפלטינה ודורשות אסטרטגיות טיפול חלופיות.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"patient-recommendations\"\u003eהמלצות למטופלות\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eעל בסיס עדויות נוכחיות, כימותרפיה נאואדג'ובנטית ולאחריה ניתוח להקטנת נפח גידול במרווח מומלצת לקבוצות מטופלות ספציפיות:\u003c\/p\u003e\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003e\n\u003cstrong\u003eמטופלות עם סרטן שחלות שלב IV לפי FIGO\u003c\/strong\u003e - זו צריכה להיות הגישה הסטנדרטית עבור רוב המטופלות עם מחלת שלב IV\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\n\u003cstrong\u003eמטופלות עם שלב IIIC לפי FIGO\u003c\/strong\u003e כאשר לא ניתן להשיג הקטנה אופטימלית של נפח הגידול עם ניתוח מיידי\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\n\u003cstrong\u003eמטופלות עם תחלואה נלווית משמעותית\u003c\/strong\u003e שהופכת ניתוח גדול מיידי למסוכן מדי\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003e\n\u003cstrong\u003eמטופלות מבוגרות ואלו עם מצב תפקודי גרוע יותר\u003c\/strong\u003e שעשויות לסבול טוב יותר את הגישה המדורגת\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003cp\u003eניתוח ראשוני להקטנת נפח הגידול נותר הגישה המועדפת עבור מטופלות עם מחלה בשלב מוקדם יותר (שלב IIIB לפי FIGO או נמוך יותר) ואלו שהן מועמדות כירורגיות טובות עם מחלה שנראית ניתנת לכריתה מלאה.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"limitations\"\u003eמגבלות המחקר\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eלמחקרים הקיימים המשווים בין כימותרפיה נאואדג'ובנטית לניתוח ראשוני יש מספר מגבלות חשובות המשפיעות על האופן בו אנו מפרשים את תוצאותיהם. ניסויים רבים כללו מטופלות ממרכזים שונים שטופלו על ידי מנתחים עם רמות ניסיון מגוונות, מה שהוביל לשונות בתוצאות כירורגיות. לחלק מהמחקרים היו שיעורי ציטורדוקציה מלאה נמוכים בזרוע הניתוח הראשוני, מה שעלול להטות תוצאות נגד ניתוח מיידי.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eהמגבלה המשמעותית ביותר במחקרים מרובים היא ההטרוגניות המשמעותית בין המחקרים הכלולים, מה שהופך השוואות ישרות לאתגר. בנוסף, לחלק מהניסויים היו שיעורי גיוס נמוכים במרכזים נבחרים, מה שעלול להשפיע על הכללת הממצאים שלהם.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eמחקרים רבים לא דרשו ניתוח אבחוני לפני הקצאה אקראית לטיפול, כלומר חלק מהמטופלות אולי היו עם סוגי סרטן שונים. מחקרי EORTC ו-CHORUS התייחסו לזה על ידי שימוש ביחס בין ACA-125 ל-CEA כדי לעזור בזיהוי סרטן גסטרואינטסטינלי המתחזה לסרטן שחלות.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"future-research\"\u003eכיווני מחקר עתידיים\u003c\/h2\u003e\u003cp\u003eמספר מחקרים מתמשכים יספקו תובנות נוספות לגבי NACT (טיפול ניאו-אדג'ובנטי) בסרטן השחלות:\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eמחקר TRUST:\u003c\/strong\u003e מחקר בינלאומי אקראי מבוקר רב-מרכזי הבודק הישרדות כוללת לאחר ניתוח ציטורדוקטיבי ראשוני לעומת NACT וניתוח דיבולקינג אינטרוולי לאחר מכן. מחקר זה כולל קריטריוני הבטחת איכות מחמירים למרכזים המשתתפים והשלים גיוס חולים בשנת 2019, עם תוצאות הצפויות בשנת 2024 לאחר 5 שנות מעקב.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eמחקר SGOG SUNNY (SOC-2):\u003c\/strong\u003e מחקר קליני אקראי פאזה III במדינות אסיה שתוכנן במיוחד להתגבר על מגבלות מחקרים קודמים על ידי הבטחת סטנדרטים ניתוחיים גבוהים והכללת מרכזים מומחים בלבד לסרטן השחלות.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eמחקרים GOGER-01 ו-CHRONO:\u003c\/strong\u003e מחקרים אקראיים מתמשכים פאזה III הבודקים ספציפית האם 3 או 6 מחזורים של NACT (טיפול ניאו-אדג'ובנטי) מניבים תוצאות טובות יותר, ומתייחסים לשאלה חשובה ללא מענה לגבי משך הטיפול האופטימלי.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eמחקר עתידי צריך גם להתמקד בפיתוח סמנים ביולוגיים טובים יותר לחיזוי אילו חולות ייהנו ביותר מ-NACT לעומת ניתוח ראשוני, ואילו עשויות להרוויח משילובים חדשניים עם טיפולים ממוקדים או אימונותרפיה.\u003c\/p\u003e\n\u003ch2 id=\"source\"\u003eמידע מקור\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eכותרת המאמר המקורי:\u003c\/strong\u003e טיפול ניאו-אדג'ובנטי בסרטן השחלות: פרספקטיבות חדשות, אתגרים חדשים\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eמחברים:\u003c\/strong\u003e Adamantia Nikolaidi, Elena Fountzilas, Florentia Fostira, Amanda Psyrri, Helen Gogas, Christos Papadimitriou\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eפרסום:\u003c\/strong\u003e Frontiers in Oncology, 26 ביולי 2022\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eDOI:\u003c\/strong\u003e 10.3389\/fonc.2022.820128\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eמאמר ידידותי זה למטופל מבוסס על מחקר שעבר ביקורת עמיתים ומטרתו להנגיש מידע רפואי מורכב תוך שמירה על כל הממצאים והנתונים המדעיים מהפרסום המקורי.\u003c\/p\u003e","brand":"Diagnostic Detectives Network","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":45210296320156,"sku":null,"price":0.0,"currency_code":"USD","in_stock":true}],"url":"https:\/\/diagnosticdetectives.com\/he\/products\/neoadjuvant-chemotherapy-for-advanced-ovarian-cancer-new-perspectives-and-challenges","provider":"DiagnosticDetectives.Com","version":"1.0","type":"link"}